הוצאה לפועל וגביית חובות


הוצאה לפועל וגביית חובות

הוצאה לפועל

הליך המשמש אדם לשם מימוש פסק דין שניתן לטובתו על ידי בית משפט או בית דין המוסמך לכך, וכן למימוש מסמכים המקנים זכויות כספיות שתוקפן דומה לתוקפו של פסק דין, כגון שטר משכנתא, שטר חוב או המחאה. מסמכים אלו מקנים לרוב זכות לקבלת סכום כסף, אך לעתים המדובר בסעד מורכב יותר, כגון סילוק יד מדירה. הליך ההוצאה לפועל מוסדר באמצעות דיני ההוצאה לפועל. לשם קיום דינים אלו הוקמה במדינת ישראל מערכת של הוצאה לפועל, הדואגת למימושם של פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לה לביצוע. החיקוק העיקרי העוסק בהוצאה לפועל הוא חוק ההוצאה לפועל, התשכ”ז-1967, והתקנות שהותקנו מכוחו.

גדר סמכות דיני ההוצאה לפועל

ישנם חיובים אשר מטבעם אינם ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל, שכן הם דורשים מידה של פיקוח שאינה אפשרית על ידי בית המשפט. כך, למשל, חיוב הנובע מצו עשה או צו מניעה שנתן בית המשפט, החורג מגדר החיוב הרגיל של תשלום כסף או העברת חזקה בנכס, לא ניתן לבצע בהוצאה לפועל. לשם כך קיימת מערכת דינים מקבילה- דיני בזיון בית המשפט. לבית הדין הרבני סמכויות רבות בנוגע לאכיפתם של פסקי דין לגירושין שאף הם אינם בגדר סמכות דיני ההוצאה לפועל. מערכת דיני פשיטת הרגל היא דרך נוספת לגביית חובות. במקרה שהחייב מוכרז כפושט רגל מעוכבים כנגדו הליכי ההוצאה לפועל, ולאחר קבלת צו ההפטר בהליכים אלו, לא ניתן להמשיך בהליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל

ההליכים העומדים לטובת הזוכה: חוק ההוצאה לפועל והתקנות על פיו מאפשרים מגוון של הליכים בהם ניתן לנקוט כנגד חייב:

  • עיקול מיטלטלין 
  • עיקול מקרקעין 
  • עיקול בידי צד שלישי
  • כינוס נכסים 
  • ביצוע בעין 
  • עיכוב יציאה מן הארץ 
  • צווי הבאה וצווי מאסר

ההליכים העומדים לטובת החייב אדם שהוגש כנגדו פסק דין או שטר בהליכי הוצאה לפועל יכול לנקוט במספר הליכים

  • התנגדות לביצוע שטר – ישנם שטרות שאינם בני ביצוע. כך, למשל, ניתן להעלות טענת כישלון תמורה מלא כלפי צד ישיר לשטר (אדם שרכש סחורה, שילם עבורה בהמחאה ולא קיבל אותה, יכול לטעון כי אין עליו לפרוע את ההמחאה, אם הוא הוגש באופן ישיר על ידי ספק הסחורה ולא הוסב לצד ג’). במקרה של הגשת התנגדות בפרק זמן של עד 30 יום מהמצאת האזהרה מעוכבים לרוב הליכי ההוצאה לפועל עד בירור העניין בתחילה אצל רשם בית המשפט, ולאחר מכן אם נראה שיש ממש בהתנגדות, על ידי בית המשפט המוסמך
  • טענת פרעתי – כנגד פסק דין ניתן להעלות טענת “פרעתי”. שלא כמובן מפירוש מילולי של הטענה, אין המדובר בטענה לפרעון חוב, אלא בטענה לכל מצב עניינים העומד לטובת החייב לאחר מתן פסק הדין. למשל טענה כי החוב נפרע, הנכס נמסר, הזוכה מחל על החוב, וכיוצא בזה. בטענה זו דן ראש ההוצאה לפועל, ובמסגרת זו תפקידו אינו מינהלי כי אם שיפוטי
  • איחוד תיקים – אדם שנפתחו כנגדו תיקי הוצאה לפועל על ידי גורמים שונים, יכול לבקש לאחדם ולשלם סכום חודשי קבוע לממונה על איחוד התיקים, המחלק אותו בין הזוכים השונים. סכום זה נקבע כך שהחוב ישולם במלואו בתוך זמן קצוב
  • חייב מוגבל באמצעים – חייב המודיע כי אינו יכול לשלם את החוב בתוך פרק זמן הקבוע בחוק (בין שנתיים לארבע שנים לפי סכום החוב) יכול להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים. חייב זה עובר הליך של חקירת יכולת בידי ראש ההוצאה לפועל, הקובע צו תשלומים, שיכול להביא לפריסת החוב לתשלומים קטנים במשך שנים רבות. חייב כזה מוגן בפני הליכי הוצאה לפועל כגון עיקול כל עוד הוא משלם את הסכום החודשי. עם זאת, חייב כזה אינו יכול לצאת מן הארץ, נחשב כלקוח מוגבל מיוחד בבנק, אינו יכול לעשות שימוש בכרטיס אשראי, ומנוע מלנהל חברה
  • ועוד. 

איך נוכל לעזור

משרדנו מתמחה בייצוג זוכים וייצוג חייבים בהוצאה לפועל. פנה אלינו לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי על מנת לממש הזכויות המגיעות לך